אין מה להתבייש במשא ומתן, קובע ארגון War Resisters' International

נודע לנו שההפצצות המסיביות של ישראל בלבנון הוסלמו לכדי פלישה בהיקף מלא, עד כה במחיר מאות חיי אנוש, לרוב של אזרחים לבנונים.

אנו, חברות וחברי המועצה הבינלאומית של אינטרנציונל מתנגדי המלחמה (WRI), נפגשנו בארינרפלד, גרמניה, בעקבות הוועידה הבינלאומית בנושא גלובליזציה של אי-אלימות שכונסה על-ידי WRI, שבה נכחו למעלה מ-200 פעילות ופעילים מכל היבשות, ובכלל זה גם מן המזרח התיכון. אנו מאמינים שההרס שזורעת ישראל בלבנון ימיט אסון על שתי מדינות, ולא רק על אחת, שהרי זוהי החוקיות ההכרחית של האלימות. תולדותיה של מדינת ישראל מוכיחות זאת היטב: חמישים ושמונה שנים של אלימות לא הביאו לתושבי מדינת ישראל לא שלום ולא ביטחון. המתקפה הנוכחית תביא רק להסלמה נוספת של מעגל האלימות.

אין אנו תומכים בחדירה שביצעו כוחות החיזבאללה לתוך ישראל, וגם לא בחדירות הרבות והממושכות של ישראל באזור חוות שבעה בלבנון. כחודש לפני שכוחות החיזבאללה הרגו את החיילים הישראלים, ביצעו כוחות צבא ישראליים אימונים באש חיה בשטחה הריבוני של לבנון, שבהם נהרגו שלושה רועי צאן לבנונים. לקיחת החיילים הישראלים בשבי על-ידי החיזבאללה התרחשה על רקע הכליאה המתמשכת של כ-10,000 אסירים פוליטיים, ביניהם נשים וילדים פלסטינים, כמו גם כמה אסירים לבנונים. ברור לחלוטין שישראל היא זו שיזמה את העימות הזה. אף על פי כן, אנו מתנגדים מכל וכל גם לתגובת החיזבאללה לתוקפנות זו, כשם שאנו מגנים כל מעשה הרג. אנו דוחים את היגיון המלחמה, את הרעיון של החזרת מהלומה תמורת מהלומה.

אנו תומכים בזכותם של כל העמים החיים תחת כיבוש להתנגד לכיבוש זה. אחד העקרונות החשובים בתורת האי-אלימות אומר שיש להתנגד לכל עוול. אנו ב-WRI יודעים על קיומם של ארגונים רבים באזור, הדוגלים באי-אלימות, שביכולתם להוביל את האזור לקראת פתרון הסכסוך בדרכי הצדק, השלום ואי-האלימות.

אנו חוששים מפני ההשלכות האפשריות של מצב שבו מעצמה גרעינית משתמשת בעליונותה הצבאית העצומה להטיל מצור על עזה, לבנות חומה שמבודדת עוד יותר את הפלסטינים, השרויים גם כך תחת משטר של כיבוש, ועכשיו גם לפלוש לשטחה של מדינה שכנה. למעשה, ההבדל ביכולות הצבאיות בין שתי המדינות לא מאפשר לראות בפלישה ללבנון מצב של מלחמה בין שני צדדים שווים. ודאי וודאי שלא מדובר בהגנה עצמית. ללא ריסון מצד הקהיליה הבינלאומית וללא שיקול דעת ומחשבה תחילה על ההשלכות הבלתי-נמנעות של מהלך כזה עליה עצמה, ישראל תוקפת את כל שטחה של לבנון, הורסת את התשתית האזרחית בתחמושת שסופקה על-ידי ארצות הברית, הורסת או
">גוזלת משאבים יקרי-ערך והורגת אזרחים.

היקפן הנורא של מתקפות אלה, וההרס המקיף שהן זורעות, מוביל אותנו למסקנה שישראל תכננה את הריסתה של לבנון זמן רב מראש. חשב להעלות בהקשר זה גם את השאלה של האינטרסים שייתכן ומעורבים כאן מצדה של ארה"ב, על רקע הכיבוש שמנהלת ארה"ב בעירק ועל רקע הצהרותיה האחרונות לגבי סוריה ואיראן.

יהא הרקע ההיסטורי אשר יהא, הצורך המיידי העומד על הפרק עתה הוא הצורך במשא ומתן. "אין מה להתבייש במשא ומתן, אפילו בזמן מלחמה", אומרת שירין אל-אראג', משתתפת פלסטינית בכנס. "למעשה, משא ומתן היה תמיד הדרך האחת והיחידה שבה מלחמות באו לקיצן". בשל הבדלי הכוחות בין שני הצדדים, כאמור, אנו סבורים שהצד הישראלי זקוק במיוחד לדרבון שיוביל אותו למשא ומתן כזה.

אי לכך אנו קוראים לממשלת ארצות הברית להפסיק את הסיוע הצבאי לישראל ולהפסיק להגן על ישראל מפני האו"ם ומפני העונש שקובע החוק הבינלאומי על מעשיה.

אנו קראים לישראל להפסיק לאלתר את התקפותיה על לבנון, וכן לפרק את החומה ואת הכיבוש בפלסטין.

אנו קוראים לכל תומכי הצדק והשלום בכל מקום בעולם להעניק סיוע הומניטרי לעם בלבנון, כמו גם בפלסטין, ולהעניק תמיכה פוליטית לאותם ארגונים בכל הצדדים, המחוייבים לאי-אלימות והנאבקים להביא שלום לאזור.

לבסוף, אנו קוראים לכל בני האדם, ובמיוחד לאזרחי ארצות הברית, להתייצב כנגד אותם גורמים המרוויחים כלכלית מן המלחמה, שהם היחידים שיהנו מפירותיה של המלחמה הזו.